אמיליוס חרלמבידיס: תיאטרון פוליטי ו'לפני העזיבה'

הבמאי אמיליוס חרלמבידיס דן ב'לפני העזיבה' של תומאס ברנהרד, המוצג בתיאטרון הסאטירי.

חרלמבידיס משקף את מפגשו הראשון עם המחזה, את הממד הפוליטי שלו ואת כוחו של התיאטרון להזכיר לנו את הנורמליזציה של האלימות.

מפגש ראשון עם המחזה: המחזה נכתב בשנת 1979 על ידי תומאס ברנהרד, דמות בולטת בספרות האוסטרית. לחרלמבידיס הייתה הזדמנות לראות הפקות משמעותיות בווינה, בעיקר בבימויו של קלאוס פיימן.

מוקד המחזה: ברנהרד התעמת עם החברה האוסטרית שלאחר המלחמה, וגינה את הצביעות שלה ואת ההכחשה לעבד את הטראומה של הנאציזם.

למה דווקא המחזה הזה: הוא התרשם מהפשטות שלו, מהמונולוגים הארוכים והחזרות, ומהמעשים האובססיביים.

כיצד המחזה מהדהד היום: עם עלייתן של ממשלות ימין קיצוני וסמכותנות, המחזה משמש תזכורת.

כוחה של שאלה: לתיאטרון יש את הכוח לשאול ולפתוח דיאלוגים פנימיים.

הדמויות: הם אינם דיוקנאות פסיכולוגיים אלא נושאים של אידיאולוגיה המייצגים גישות חברתיות כלפי כוח.

תיאטרון פוליטי: זה מאפשר לך להעלות נושאים ללא דידקטיות.

ההצגה של 'לפני העזיבה' מוצגת בתיאטרון הסאטירי החל מה-25 בפברואר.