קונסטנטינה סוטיריו: 'גדלתי בעולם של נשים, ואת זה אני מתארת'

קונסטנטינה סוטיריו, אחת הקולות הדינמיים ביותר בספרות הקפריסאית, דנה בספרה האחרון, 'ראש צ'אטסוורת'', ובפרספקטיבה המגדרית ביצירתה.

הספר, היא אומרת, מקורו באלמנטים אוטוביוגרפיים, במיוחד בחייהם של סביה מצד אמה. עבודתו הקשה של סבה במכרות לימני בפאפוס ומאבקה של סבתה, שנאלצה לעבוד בגיל צעיר, היוו את הדחיפה לכתיבה.

סוטיריו מדגישה את חשיבותה של הפרספקטיבה המגדרית ביצירתה, כשהיא רוצה לתת קול לנשים של קפריסין. היא גם מתייחסת לסיכון שלקחה כשנגעה בסיפור עדכני, כמו רציחות של נשים זרות במכרה מיצרו.

חלק גדול מהספר מתמקד במאבקן של נשות הכורים. המחקר עבור חלק זה כלל עדויות, שידורי טלוויזיה ומקוונים וספרים על המכרות של קפריסין ותנאי העבודה.

'ראש צ'אטסוורת'' מסמל את העבר הקולוניאלי ואת המורשת שנותרה ללא פדיון. סוטיריו מבקשת לתעד זיכרון ושפה באמצעות יצירתה.

בנוגע ליחסים בין קפריסין ליוון בספרות, סוטיריו מאמינה שסופרים קפריסאים צריכים לפרוש כנפיים בחוץ לארץ ולתרגם את ספריהם.

לבסוף, היא מזכירה שלושה ספרים ששבו אותה: 'פרספונה בלוע הזאב' מאת דימיטרה לוקה, 'אלה שעזבו' מאת אטלנטי אוריפידו ו'אל תכתוב ארתור' מאת נסיה דיוניסיו.