זיכרון: מתי שכחה היא נורמלית ומתי לדאוג

לשכוח דברים זה לרוב נורמלי, ומאפשר לנו להתקדם ולפנות מקום למידע חדש. ד"ר אלכסנדר איסטון, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת דורהאם, מסביר כיצד הזיכרון עובד ומתי שכחה צריכה לעורר דאגה.

כשאנחנו זוכרים משהו, המוח שלנו מקודד, מאחסן ושולף אותו. שכחה יכולה להתרחש בכל נקודה בתהליך זה. אנו משתמשים בתשומת הלב שלנו כדי לסנן מידע, ובעיקר מקודדים את הדברים שאנו שמים לב אליהם. לדוגמה, כישלון להיזכר בשם באירוע חברתי הוא נפוץ מכיוון שלא קידדנו אותו מלכתחילה.

גם תרגול חשוב. זיכרונות שאנו חוזרים עליהם נמשכים זמן רב יותר. אנו עשויים לשכוח פרטים ספציפיים אך לזכור את המהות, כמו לשכוח היכן חנינו את המכונית אך לזכור את האזור הכללי.

ככל שאנשים מתבגרים, הזיכרון עשוי להיחלש, אך זה לא תמיד בעייתי. חפיפה של חוויות עלולה להקשות על שליפת מידע. עם זאת, ידע מעמיק ואינטואיציה יכולים לפצות על פערי זיכרון. סימני דאגה כוללים חזרה על שאלות או חוסר יכולת להשתמש בחפצים מוכרים.

לשכוח את הדרך באזורים מוכרים זה גם מדאיג, מכיוון שזה מצביע על קושי בשימוש ברמזים סביבתיים.

מקור: ygeiamou.gr