קוצבי לב: מה שצריך לדעת על תפקוד וחיים איתם

קוצב לב הוא מכשיר רפואי בשימוש נרחב. כ-3 מיליון חולים ברחבי העולם חיים עם קוצב לב, וכ-600,000 השתלות מבוצעות מדי שנה.

טכנולוגיית קוצבי הלב התפתחה משמעותית במהלך 60 השנים האחרונות. מכשירים מודרניים מאפשרים לחולים לחיות עם מינימום הגבלות, וחלק מהחולים אפילו משלימים מרתונים.

קוצב הלב חש בפעילות החשמלית של הלב ומספק גירוי חשמלי בעת הצורך, ומנהל את קצב הלב כדי למנוע ברדיקרדיה. הוא מורכב מקופסה המוחדרת מתחת לעור בחזה, המכילה מחשב קטן, סוללה (המחזיקה 8-10 שנים) ומחברים לחוטים. החוטים מוחדרים לעלייה ולחדר של הלב דרך הוורידים המרכזיים.

השימוש העיקרי בקוצב לב הוא לטיפול בברדיקרדיה פתולוגית, המאובחנת על ידי קרדיולוג באמצעות אק"ג ובדיקה קלינית. תסמינים של ברדיקרדיה כוללים התעלפות, עייפות בקלות וקוצר נשימה. האבחנות הנפוצות ביותר הן חסימת עלייה-חדר ותסמונת הסינוס החולה.

הליכי השתלת קוצב לב מבוצעים במעבדת צנתור לב תחת הרדמה מקומית והנחיית שיקוף רנטגן. לאחר ההליך, המטופל נשאר בבית החולים למשך הלילה. לאחר הניתוח, ישנן הגבלות למשך 4 שבועות לגבי השימוש בזרוע שמאל ונהיגה.

עם ההתקדמות הטכנולוגית, איכות החיים של המטופלים השתפרה. מותר להשתמש במכשירים אלקטרוניים ולעסוק בפעילות גופנית. בשנים האחרונות פותחו קוצבי לב אלחוטיים ודפיברילטורים תת עוריים, המציעים אפשרויות נוספות למטופלים.