ישראל ורצח עם בעזה: קרע בנציבות האירופית וניתוחים משפטיים
סגנית הנשיא של הנציבות האירופית, תרזה ריברה, העלתה שאלות האם פעולותיה של ישראל בעזה מהוות רצח עם, ועוררה דיונים בתוך הנציבות.
חמישה אקדמאים ומומחים משפטיים מנתחים את ההגדרה של רצח עם ואת יישומה למקרה של עזה, תוך בחינת ראיות ותנאים מוקדמים משפטיים.
מלני או'בריאן, פרופסור חבר למשפט בינלאומי, טוענת כי פעולותיה של ישראל, יחד, מהוות ראיה חזקה לרצח עם, תוך התחשבות בהצהרות מנהיגים ובמספר הקורבנות.
אייל מירוז, מרצה ללימודי שלום וסכסוכים, מצביע על המורכבות של ההגדרה של רצח עם ועל הצורך בהחלטה משפטית של בית הדין הבינלאומי לצדק.
שאנון בוש, פרופסור חבר למשפטים, קובעת כי התנהגותה של ישראל מפרה לפחות שלוש פעולות של האמנה למניעה וענישה של פשע רצח העם משנת 1948.
בן שאול, פרופסור למשפט בינלאומי, סבור כי ניתן לטעון באופן סביר שפעולותיה של ישראל מסתכמות ברצח עם.
פול ג'יימס, עמית פרופסוריאלי, מציע את המונח "השמדה" כתיאור פחות שנוי במחלוקת של המעשים הפליליים בעזה, תוך התייחסות להטלת מכוונת של תנאי חיים שמטרתם להשמיד חלק מהאוכלוסייה.