איראן: חוסן ועייפות במדינה בת 5,000 שנה
איראן ניצבת בפני ערעור יציבות פנימי עם מקרים של פעולה מזוינת, על פי הרשויות האיראניות המצטטות תמיכה חיצונית. הסנקציות הכלכליות החריפו את המצב, והשפיעו על מעמד הפועלים, אך תגובות חברתיות אינן מיוחסות אך ורק לתוכניות זרות.
תרחישים של פיצול לאורך קווים אתניים (אזרים, כורדים, בלוצ'ים, ערבים) מתעלמים מהלאומיות האיראנית החזקה. המחאות מתמקדות בזכויות ושיפור תנאים, לא בפרישה.
מיקומה הגיאוגרפי של איראן, בין מזרח למערב, יצר תרבות של הישרדות וחשדנות. המערכת הפוליטית, אם כי ריכוזית, נותרה עמידה בפני משברים, אך ניצבת בפני האתגר של התחדשות וייצוג של הדורות הצעירים.
מבחוץ, הלחץ להגביל את תוכנית הגרעין ואת ההשפעה האזורית מתקיים לצד הסתייגות מסכסוך צבאי. איראן נמצאת בשלב של מתח, שבו חוסן המדינה מתקיים לצד לחץ חברתי ועימות חיצוני.