תוכנית הגרעין האיראנית כמרכיב בזהות הלאומית

לפי ניתוח של CNN יוון, תוכנית הגרעין האיראנית קשורה למרדף של המדינה אחר עצמאות וריבונות, למרות החששות לגבי בנייה פוטנציאלית של נשק גרעיני.

ההיסטוריה של ניצול איראן על ידי מעצמות קולוניאליות, על פי הדו"ח, מסבירה את התעקשותה של איראן לשמור על הזכות להעשיר אורניום. נושא זה היה נקודת מחלוקת בשיחות בין איראן למערב, שהגיעו לשיאן בהסכם JCPOA בשנת 2015, שממנו פרשה ארה"ב בשנת 2018.

סגן נשיא ארה"ב ג'יי די ואנס הטיל ספק בצורך של איראן להעשיר אורניום לרמות גבוהות, מה שמרמז על הפרה אפשרית של התחייבויות אי-הפצה. איראן טוענת שהעשרת אורניום היא תגובה לפרישת ארה"ב מה-JCPOA ולהטלת סנקציות.

כמו כן, מוזכר שאיראן רואה בארה"ב כבלתי אמינה ושהמערב תומך בישראל, מדינה שאינה חברה באמנה למניעת הפצת נשק גרעיני ובעלת ארסנל גרעיני לא מוצהר. ולי נסר בספרו 'האסטרטגיה הגדולה של איראן' מקשר את המרדף אחר עצמאות להיסטוריה של הניצול הקולוניאלי של איראן.

תוכנית הגרעין, שהושקה בתחילה בתמיכת ארה"ב כחלק מתוכנית 'אטומים למען השלום', הפכה לסמל של גאווה פטריוטית לאחר המהפכה האסלאמית. למרות משא ומתן והסכמים, הנושא נותר שנוי במחלוקת, כאשר איראן מתעקשת על זכותה להעשיר אורניום למטרות שלום.